ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע
|
11673-10-11
11/12/2012
|
בפני השופט:
הרשם הבכיר יניב בוקר
|
| - נגד - |
התובע:
ליאת גוזלן
|
הנתבע:
המכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות בע"מ
|
| פסק-דין |
בפני תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת, להשבת דמי שכר לימוד ששולמו לנתבעת, בגין לימודי מכינה בנושאי עיצוב ואדריכלות.
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13/5/2010 ביקשה התובעת להירשם ללימודים אצל הנתבעת.
לטענתה, הובהר לה על ידי נציגת הנתבעת, בעל-פה, כי מאחר והתובעת הייתה באותה עת חיילת בשירות חובה, הרי שאם לא תוכל להשתתף בשיעורים באופן סדיר, יושב לה כספה.
לטענת התובעת, למרות ניסיונותיה, ולמרות הסכמתה של הנתבעת לשינוי מקום לימודיה לסניף הנתבעת בעיר באר-שבע, לא עלה בידה להשתתף בשיעורים באופן סדיר, אך כספה לא הוחזר לה, בניגוד למוסכם.
הנתבעת, לעומתה, טוענת כי לא הובטח לתובעת כי כספה יוחזר לה אם לא תוכל להשתתף בשיעורים, ולמעשה, המסמכים עליהם חתמה מוכיחים כי ההיפך הוא הנכון, שכן מובהר במסגרתם כי
"מיום תחילת הקורס לא יינתן החזר כספי".
ביום 3/12/2012 התקיים בפני דיון בתביעה והתובעת העידה לאחר שהוזהרה לומר את האמת, ואף נחקרה נגדית על ידי נציג הנתבעת.
התובעת אמרה, בהגינותה, כי מספר השיעורים בהם נכחה, כמצויין בכתב התביעה, נרשם על פי זכרונה. עוד טענה התובעת, כי נציגת הנתבעת הסבירה לה שמדיניות אי-מתן החזר כספי נובעת מן הפסקה הנוספת בתקנון, הנספח להסכם בין הצדדים, הנוגעת ל"אי התאמה לעולם העיצוב" וכי אין זה המקרה בעניינה של התובעת.
נציג הנתבעת הוזהר אף הוא לומר את האמת והעיד ונחקר נגדית על ידי התובעת.
נציג הנתבעת הבהיר כי יצר קשר עם יועצת הלימודים שרשמה את התובעת, הגב' בת אל אסידו, אך מאחר שהסבירות שתזכור את האירועים היא אפסית, לא הביאה לעדות.
נציג הנתבעת הוסיף כי האמירה בעל-פה המיוחסת ליועצת הלימודים מנוגדת לנהלי הנתבעת.
נציג הנתבעת הסתמך על דו"ח נוכחות, שלא צורף לכתב התביעה, ואף לא הובא על ידו לדיון, ולפיו נכחה התובעת ב- 8 שיעורים שונים במכללה, ולא ב- 3 שיעורים כפי שטענה.
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.
דיון והכרעה
עדותה של התובעת בפני הייתה עדות קוהרנטית, הגיונית ומהימנה. התובעת הייתה חיילת בשירות חובה עת נרשמה ללימודים אצל הנתבעת ואין זה סביר כלל ששאלתה היתכנות נוכחותה בשיעורים (לאור היותה נתונה למרות מלאה של מפקדיה) לא עלתה כלל בדיון עם יועצת הלימודים.
לעומת זאת, הנתבעת בחרה שלא להביא לעדות את יועצת הלימודים שעל פי הנטען סיכמה עם התובעת את תנאי הרשמתה, ובכך החלישה עד מאוד את מהימנות גירסה (ראה לעניין זה בספרו של הרנון "
דיני ראיות" חלק שני עמ' 233-232).
לפיכך, אני מעדיף את גירסתה של התובעת, לפיה סוכם מפורשות בינה ובין נציגת הנתבעת, כי ככל שלא תוכל להתייצב לשיעורים במכללה, בשל שירותה הצבאי, יושב לה כספה.
ואולם, אין להתעלם מן העובדה כי התובעת נכחה במספר שיעורים - 3 על פי זכרונה.
הנתבעת, לעומת זאת, הסתמכה על דו"ח נוכחות שבחרה שלא להביא כראייה בעת דיון ההוכחות, ולפיכך, אני מעדיף, גם לעניין זה, את גירסת התובעת.
הצדדים הסכימו כי הקורס כולל מפגש שבועי במשך שנה תמימה, ולפיכך, בהעדר ראיות ברורות, אצא מתוך הנחה כי תוכננו 48 מפגשים.